איך מתנגדים למסרים החברתיים שיש לנו על עוני? איך אנחנו מבינים עוני בתור משהו שהוא לא מגיע מתוך אופי של תלמיד?
חינוך מודע עוני – למה זה חשוב?
כיצד מודעות מובילה לעשייה? כיצד עוני קשור לחלוקת משאבים חברתיים? כיצד לוקחים תובנות על המבנה החברתי ולהוביל להתנהגות כלפי אלה החיים בעוני?
מה נדרש מבתי הספר כדי לשמור על כיתות הטרוגניות?
איך נתמוך בתהליך של דחיית ההקבצות? איך תמיכה פרטנית, מעבר ללמידה בקבוצות קטנות משתלבות במהלך הזה? איך עושים שינוי ארגוני שכזה בבתי הספר?
דחיית ההסללה במתמטיקה – הזדמנויות ואתגרים
כיצד תלמידים ותלמידות מרקעים מאתגרים יותר, חווים את הלמידה במוסדות החינוך לעומת תלמידים מרקעים חזקים? אילו קשיים מלווים את המהלך להוראה שאפתנית שכזאת? מהן ההזדמנויות חרף האתגרים?
הסללה במתמטיקה – מה המסר שעובר לתלמידים?
כיצד המסר שמגיע מהחלוקה להקבצות משפיע על התלמידים והתלמידות? כיצד סביבות הלמידה השונות משפיעות על התלמידים והתלמידות? איך זה משפיע על מוטיבציה, על תפיסה עצמית?
למה עדיף לשמור על כיתות הטרוגניות בחטיבת הביניים?
למה חשוב לשמור על כיתות הטרוגניות דווקא בחטיבות הביניים? מתי נכון יותר לחלק להקבצות? מה קורה במדינות אחרות בעולם?
הסללה בחינוך – מנגנון או אי שוויון?
באיזה שלב מתחילה להתעצב הקריירה ההשכלתית של תלמידים ותלמידות? כיצד מנסה כיום מערכת החינוך להתמודד עם ההטרוגניות בכיתות?
מחברים בין מחקר לעשייה חינוכית
דיברנו עם שותפים מהאקדמיה ומהשדה החינוכי על התהליך הייחודי של שותפות המשפרת, מעצבת, ומתכתבת עם העשייה החינוכית.
לתרגם, לחבר, להכווין, להפעיל
הרצאת הפתיחה בכנס השנתי (2024) של המרכז לחקר הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה - שדה, ניתנה על ידי פרופ' אדם גמארן, נשיא קרן William T Grant Foundation.
הוראה הטרוגנית
ד"ר מתן ברק מראיין את פרופ' יריב פניגר בנושא הוראה הטרוגנית במתמטיקה.בין היתר הם מדברים על הסכנה שבהקבצות במתמטיקה, מסבירים על חוללות עצמית (self efficacy), על היכולת להעניק לתלמידים התייחסות דינאמית ליכולות שלהם, וגם על ההזדמנויות הטמונות בשיעורים הטרוגניים.
